אֶבֶל הוא התהליך שעובר אדם בעקבות אובדן שחווה. זה יכול להיות בעקבות מותו של אדם קרוב, אך גם בעקבות אובדן אחר. בטח יצא לכם כבר לשמוע מישהו שאומר: "אני מרגיש כאילו אני באֶבֶל" ובעצם אף אחד לא באמת "מת לו". אנשים לעתים מתבטאים כך כאשר הם איבדו את מקום עבודתם, נפרדו מבן זוג, או עברו חווייה מטלטלת בעקבותיה "איבדו" את תמימותם, את ילדותם, איבדו זיכרונות משמעותיים או כל דבר אחר. ואכן הם אינם טועים. ביטוי זה, מתאר בצורה טובה את מה שהם מרגישים, כיוון שתחושת האובדן הינה סובייקטיבית ותלויה בפרשנות שהאדם נותן לדברים.
בתהליך האֶבֶל, האדם האׇבֶל "עובר" דרך קשת רחבה של רגשות כמו: עצב ובדידות, חוסר סבלנות ורגישות גבוהה, בלבול וכעס, כאב ועוד.
– מטופלת כבת 75 שיתפה בכאב הגדול לאחר מות בעלה, בן הזוג איתו חלקה 54 שנה מחייה: "היתה לנו זוגיות טובה. הקמנו משפחה טובה- ילדים, נכדים. תמיד עשינו הכל יחד. דאגנו האחד לשנייה. אכלנו יחד. כעת אני אוכלת לבד.."
– מטופל כבן 55, היה מלא בתחושות אשם: "לאחר שאמי נפטרה, לפני כ-7 שנים, אבא הפך להיות ממש תלותי. כל הזמן התלונן שכואב לו פה, שקשה לו שם… נראה כאילו הוא כל הזמן רק מחפש תשומת לב. ואני לא התייחסתי אליו. הייתי בדיוק לפני קידום בעבודה, גם בבית עם אישתי והילדים לא היה פשוט. הייתי מרוכז בעצמי. אם להודות אפילו קצת זלזלתי במה שאמר. אני כל כך מצטער. עכשיו אני כבר לא יכול לתקן. אני מתבייש בעצמי."
– בת 43, אם ל-4, פנתה לטיפול לאחר שהתגרשה מבעלה. היא התאבלה על פירוק הקן המשפחתי שבנו יחד מעל 15 שנה. דיברה על אובדן ערכי המשפחה עליהם חונכה ובהם האמינה.
– אמא, ששכלה את בנה, הודתה שהיא בעצם לא באמת רוצה "לשחרר" אותו. שכל עוד היא מתאבלת עליו, דרך הכאב, זה כאילו משאיר אותו כחלק מחייה.
– אישה אמרה לי: "אמא שלי תמיד היתה אדם אנרגתי ומשמעותי בחיי. בכל הזדמנות התנדבה לעזור לי עם הילדים, תמיד תמכה בכולם והיו לה רעיונות מצויינים להתמודד עם כל מיני בעיות. ועכשיו? עכשיו אני מסתכלת על האישה הזו שבוהה בי כבר שנתיים, שבקושי מדברת ובטח שלא לעניין. אני ממש מתאמצת למצוא בה את אמא שלי, אבל לא מצליחה. אמא נמצאת פיסית איתנו, אבל היא כבר מזמן לא…"
– מטופלת בת 59 הודתה שלאחר מות אביה היא חשה רגשות לא נוחים כמו אדישות וכעס.

אלו הם רק חלק מהמקרים, בהם אנשים שליוויתי במהלך שנותיי כמטפלת ב- NLP, התמודדו עם אובדן.
מקרים אשר נותנים "טעימה" קטנה מקשת הרגשות והמחשבות המתלווים למצבים שכאלה.

אז, אני לא הולכת לספר לך כאן על השלבים בתהליך האֶבֶל- עליהם אפשר לקרא בכל מאמר אחר. אני גם לא מתכוונת לומר לך אם את/ה "תקוע/ה" הרבה מדי זמן באֶבֶל שלך או שאולי "חזרת" מהר מדי לשגרה, שהרי אנשים שונים מגיבים באופן שונה לאובדן. מה שאני כן מתכוונת לכתוב עליו אלו 3 נקודות, שאולי פחות מדברים עליהן ביום יום. נקודות אשר יכולות לנרמל ולעשות מעט סדר בסערת הרגשות והבלבול הקיימים אצל מי שמתמודד עם אובדן.

1. הרגשות והמחשבות הקשורים לאובדן שחוויתם, הם טבעיים. כדאי להשלים ולעבד אותם. אין מותר או אסור. כל דבר שאתם חושבים או מרגישים ביחס לאותו אובדן- חשוב לתת לו מקום. לדבר, לעבד ולבדוק מהן הדרכים שיכולות לעזור לכם להתמודד עם התכנים והרגשות שעלו.

2. פבלו נרודה כתב בשירו:
"אין חלל רחב יותר מן הכאב,
אין יקום כיקום המדמם."
נכון, הרגשות שחווה אדם המתמודד עם אובדן הם ברובם רגשות קשים, בניהם העצב והכאב. אותם רגשות אשר משרים מועקה גדולה ולעתים נדמה כי אין יכולת להכיל אותם. אם נחשוב על העצב והכאב בהקשר לאובדן, הרי שהם מעידים על מידת המשמעות, עוצמת הקשר והאהבה הגדולה שחלקתם עם האדם שמת (או נושא האובדן שחוויתם). אלו למעשה רגשות טבעיים ואנושיים ואפשר לבחור לנתב אותם למקום של הכרת תודה. תודה ואפילו שמחה, על כך שזכיתם בהזדמנות לחוות את הביחד, המיוחד והיקר הזה שהיה לכם! קחו אתכם, כצידה לדרך, את הזיכרונות הטובים מאותו אדם יקר, את ערכיו, את המשמעות שהיתה לו עבורכם ובכך גם תכבדו את זכרו.

3. במידה ואתם חווים אֶבֶל, סביר להניח שהאדם המת, היה משמעותי עבורכם. לעתים אותו אדם מהווה חלק מהזהות שלכם ולאחר מותו נראה כי אינכם יודעים מי אתם כעת. גם החברה תובעת את שלה, כשהיא מגדירה מחדש את הזהות שלכם דרך התווית המודבקת עליכם כגרוש או קורבן, כהורה או אח שכול, כאלמן או יתום.. ובכך יוצרת קשת ציפיות לגבי התנהגותכם כעת. לכן, יהיה מי שירגיש צורך להגדיר לעצמו מחדש – מי אני עכשיו? אפשרו לעצמכם להבין ולגבש מחדש את זהותכם תוך חיבור לערכים הנכונים לכם היום, ערכים אשר יהיו מושפעים, מן הסתם, גם מאותו אובדן שחוויתם.
כאמור, אובדן קשור במורכבות רגשית עמוקה ומאתגרת. לכן, היינו בוחרים, מן הסתם, להימנע מלהגיע למצבים שכאלה. אך מה לעשות, לעתים קורים דברים שהם מעבר ליכולת השליטה שלנו. דברים המאלצים אותנו להתמודד עם מציאות חיים חדשה/אחרת. אנשים שונים מגיבים בדרכים שונות לאובדן. יש לזכור שמוות ואובדן הם חלק מהחיים, לכן חשוב לדעת מה ברצונך לשמר בזיכרונך, מאותו אדם שמת או מהדבר שאיבדת, ולמצוא את הדרך המתאימה עבורך "לחזור לחיים"…

אשמח לקרא את התגובה או ההארה שלך ביחס למאמר.